מחזור מ”ב – גם ההורים נפרדים – עמית מילר

מחזור מ”ב – גם ההורים נפרדים – עמית מילר

בטח שמעתם אותנו ההורים אומרים:

איך עברו כל כך מהר שמונה השנים

ממש בספיד – זה היה כל כך בצ’יק

ואתם אומרים: חחחחחחחחחח- אתם חיים בסרט, זה אפילו לא מצחיק

2000 ימי לימוד, אולי אפילו יותר

איך אתם קובעים שזה עבר לנו מהר?

אז כדי לעשות סדר, הכנתי במיוחד

את מה שאני קורה לו “המצעד”

10 הרגעים הכי מהממים בבן גוריון

שהספקתם לעבור בשמונה השנים שלפני התיכון.

רגע מס ‘ 1 : אתם הקטנים והחמודים עוברים בשער

הישר לזרועותיה של המחנכת טלי עטר

אנחנו אהבנו אותה מאוד – שופעת חיוכים ומתיקות

הייתה אימהית, מחבקת ומלאה בסבלנות.

לחכות ש- 30 תלמידים יפתחו בקצב איטי את הילקוט

צריך עצבים מברזל – זה ממש לא פשוט.

רגע מס’ 2 – יום ראשון בכיתה ב’ וטלי מאוד מרוצה

נכנסת לבצפר – מורה ומחצה

יש לה בטן הריונית ומצב רוח מצוין

אומרת בלב: עוד כמה חודשים לא תראו אותי כבר כאן.

ובאמת כשטלי נעלמת במקומה מגיעה

המורה החדשה, המחנכת המחליפה.

הרגע הבא – כיתה ג’ יום ראשון, ליאת שטרנליב נכנסת ומתחילה להעריך נזקים

בוחנת את הפער, לומדת את קושי ותוך 10 ד’ שולחת הביתה את כל ההורים

עם המון אנרגיות וגישה ממש נהדרת

מודיעה לנו שמכאן היא לבד מסתדרת

ואכן אתכם מאוד אהבה

גם בכיתה ו’ עדיין התנדבה להיות אצלכם מחליפה.

רגע 4 – נירית נכנסת לכיתה עם המון ביטחון

עם לוק של מדונה: לא הזמרת – המיקרופון

מלאה ב- נחישות וגם רגישות

חינכה אתכם שנתיים ושרדה בהצטיינות.

רגע 5 –הרגע שבו נכנסת לכיתה

איתה להתעסק ממש אין מצב.

בסוף גם היא התרככה ונשבתה בקסם שלכם

כולנו אפילו הימרנו שב- ז’ היא זו שתחנך אתכם

אבל הפסדנו בהימור והיא הלכה ל- ז’ שנייה.

רגע 6 – הוא רגע של המון מסיבות

הכוונה לאירועי ה-בת מצווש של כל הבנות

כל חודש הופעתם מתוקתקים מהתסרוקת ועד הנעליים

קרעתם את כל המועדונים בעיר, בלי לחשוב פעמיים.

רגע 7 – יום ראשון כיתה ז: בתסרוקת מעודכנת וגזרה דקיקה

לכיתה נכנסת נועה – היישר מערוץ 2,  מההפקה.

מעלה על סדר היום שני נושאים:

הראשון תקשורת- כי זה התחום שהיום מזיז את העניינים

וכשאני אומר תקשורת זה לא הקלאש רויאל אצלכם בסלולאר.

אני מתכוון לחדשות, לפרסום, למדיה בעיקר

הנושא השני – שנועה מקדמת זה הקשר החברתי ולא רק בעולם הוירטואלי

אלא בעיקר בעולם האמיתי- שזה ממש לא טריוויאלי

רגע 8 (מתקרבים לסוף): הנסיכים מתייצבים ליד החזן בקול נרעד

קוראים בהפטרה – כל אחד ממש פייטן נולד

הייתם אלופים – מוכשרים סוף

לא פלא שהרמנו לכם מסיבה סוערת בקיץ על החוף.

רגע 9 – אחרי שנים שלמדתם בכיתה רק עם נשים

נכנס אליכם סוף סוף מורה זכר: אקסן דימה שמנסה להרשים

מעט מבטא והמון אישיות כובשת

איזה גובה – בקלות יכול להטביע סל ברשת.

הרגע העשירי – זה מה שקורה בימים האחרונים

הרונדו, הטקסים וכל הריגושים

והנה עוד פחות משעתיים אתם נפרדים

משאירים את בן גוריון מאחור ומתחילים להרגיש געגועים.

בךאוצר, זהב טהור, נשמה של ממש.

ולכם – אנשים יקרים מאחלים הרבה הישגים, גאווה והצלחות

ואל תשכחו אתם עוד teenagers אז תשאירו לכם קצת זמן לבלות

באהבה