כתבתי סיפור ללא סוף. כיצד הייתם מסיימים אותו?
אני מזמינה אתכם לקרוא את הסיפור ולכתוב לו סוף משלכם. שלחו לי את הסיום שלכם יחד עם שמכם וכיתתכם למייל: shelly@oppenheimer.co.il, ונשמח לפרסם אותו בגיליון הבא של ״זמן מבט״!
גלי וזוהר היו החברות הכי טובות עוד מהגן. החברות ביניהן החלה יום אחד, כאשר גלי בכתה לבדה בפינה, במקום לצאת לשחק. זוהר ראתה שגלי בוכה, ״מה קרה?״ היא שאלה.
״אמא ואבא בחו״ל ואני מאוד מתגעגעת אליהם…״.
זוהר ישבה ליד גלי ועודדה אותה במקום לצאת לשחק, וגלי הרגישה פחות לבד. מאז אותו יום שתיהן היו בלתי נפרדות. הן היו מאושרות כשנודע להן שהן עולות לכיתה א׳ יחד!
בכיתה ד׳ נערכה תחרות ריצה בין בתי ספר באזור. המורה לספורט בחר בזוהר להיות הנציגה של בית הספר. זוהר התרגשה והתאמנה רבות. בתחרות היו ילדות גבוהות ומהירות ממנה, אך בכל זאת היא ניצחה. כל הכיתה באה לברך את זוהר. גם גלי כמובן ניסתה לבוא ולחבק את חברתה הטובה, אך היא אפילו לא הצליחה להגיע אליה, כי כולם הקיפו את זוהר, וגלי נשארה לעמוד לבד בצד.
למחרת התקשרה גלי לזוהר כדי לקבוע איתה כרגיל, אך להפתעתה זוהר אמרה שהיא עסוקה: היא כבר קבעה ללכת לקניון עם הילדות מנבחרת הריצה. גלי ניסתה לדבר עם זוהר עוד כמה פעמים, אך זוהר התחמקה ממנה. היא העדיפה לבלות עם בנות מקובלות יותר מגלי.
בכיתה ו׳ נערכה תחרות ספורט ארצית חשובה. זוהר שוב נבחרה לייצג את בית הספר בריצה. אך רגע לפני קו הסיום, היא מעדה ונפלה. כתוצאה מכך הניקוד של כל נבחרת בית הספר ירד, ובית הספר הפסיד בתחרות. המורל היה ירוד. אך שבועיים לאחר מכן, הגאווה הגיעה ממקום אחר…
גלי השתתפה בתחרות כישרונות צעירים שנערכה בנוכחות ראש העיר. היא ניצחה עם השיר שכתבה, הלחינה ושרה בעצמה: ״כוכב נופל״. בעקבות הניצחון, כל הכיתה קיבלה כרטיסים להופעה כוכבי הנוער הגדולים ביותר. גלי נעשתה מקובלת מאוד. לעומת זאת, על זוהר כולם עדיין כעסו.
מספר ימים לאחר התחרות, גלי קיבלה שיחת טלפון מפתיעה.
גלי: ״הלו?״
זוהר: ״היי. מה נשמע?״
גלי: ״הכל טוב. למה?״
זוהר: ״הרבה זמן לא דיברנו. רוצה שנחזור להיות קרובות כמו פעם?״