בכל שנה בחורף אחרי שכבר יורד הרבה גשם צומחות כלניות אדומות, זה מאוד יפה לראות.
תמיד נוסעים לראות את הפריחה בנגב הצפוני, אבל השנה בגלל המצב של המלחמה אסור ולא מגיעים לשם.
בדרך כלל יש שם הרבה פעילויות וגם מוכרים של כל מיני דברים ממה שגדל שם.
לאימא שלי היה רעיון והיא הציעה וגם הסבירה איך להכין כלניות מצמר אדום, וככה יצרו “כלניות סרוגות” בערוגה מיוחדת.
זה בעצם גם לכבוד החטופים כדי להזכיר אותם ככה שסרגו 136 פרחים.
מי שנכנס לבית הספר רואה את זה בכניסה ומתלהב מזה, וגם כתוב שם שאלה כלניות של תקווה, הלוואי וכולם יחזרו בשלום.
בינתיים הצבא שחרר 2 חטופים אז הוציאו שתי כלניות.
אני מקווה שבשנה הבאה נוכל שוב לנסוע לשם.
