השבוע ביקרתי חברה שאני אוהבת מאוד, וכששאלתי אותה איך היא מבלה את הזמן היא אמרה לי שרוב הזמן היא נהנית מ”כְּלוּמִינְג”.
לא הבנתי מה היא אומרת ושאלתי:
“כְּלוּמִינְג?”, “למה את מתכוונת?”
היא צחקה וענתה: “אני בחופשה, ולעשות כְּלוּמִינְג זה אומר שאני לא עושה שום דבר! כלום!”
התלהבתי מהמילה הממזרית הזאת שמשדכת מילה עברית עם הווה ממושך מהשפה האנגלית בשידוך מושלם ומיד צירפתי את ההמצאה המתוקה הזאת למילון שלי!
ואם כבר כְּלוּמִינְג, אז הנה סיפור שמתאים לו בדיוק, והולך לי נהדר עם החופש הקרב:
“ג’ושו, מורה הזן החכם, ישב עם תלמידו בשעת בוקר ושוחח איתו. לא מילים רבות חלפו בשיחה זאת וגדולה ורבה היתה השתיקה מן הדיבור. על אף חסרונן של המילים חש התלמיד כי לומד הוא רבות משתיקתו של רבו.
משחלפו השעות והגיעה שעת הצהריים הוציא ג’ושו מתרמילו פרי עסיסי, חתך אותו לשניים ואת מחציתו נתן לתלמידו.
ישבו השניים, אין אומר ודברים ואכלו את הפרי בהנאה מרובה. עוד הם לועסים את הפרי לא יכול היה התלמיד להתאפק, פנה ואמר לג’ושו:
“אני יודע שאין מעשיך ללא כוונה וכי בכל עשייתך טמונה משמעות עמוקה. והנה חלקת אתי את הפרי העסיסי הממלא אותי בהנאה רבה ושוטף אותי בעונג אין קץ. לא ייתכן שלא הייתה כוונה נסתרת בכך ששיתפת אותי בפרי הנפלא הזה. מה רצית להעביר לי במעשה הזה? מה ביקשת ללמד אותי?”
המשיך ג’ושו באכילתו ולא השיב דבר. נמשכה השתיקה ולא הופרה אף לרגע קל.
שוב לא התאפק התלמיד ואמר:
“שותק אתה, מורי היקר, ואני מכבד את שתיקתך, אך אני חש כי שתיקתך דוברת אליי ומעבירה אליי מסר עמוק. האם ייתכן שבשתיקתך אתה מעודד אותי לגלות את מקום הימצאו של טעם הפרי? האם מצוי הוא בעסיסו השוטף את פי ואולי בלשוני הטועמת אותו?”
המשיך ג’ושו באכילתו הדוממת ולא השיב דבר. גם הפעם לא יכול היה התלמיד לכבוש את רוחו ואמר לגו’שו:
“אני חש כי בשתיקתך אתה מוליך אותי לגלות את התשובה הנסתרת לשאלתי. הטעם העשיר הכובש הממלא את פי איננו אלא מעשה האהבה המתבצע בתוך פרי, בין הפרי שופע העסיס ולשוני המלקקת ומחליקה אותו לתוכי. הפרי הוא מקור ההתנסות המהנה אך ללא פעולתה של הלשון…”
“שתוק!” התפרץ ג’ושו. “אילו היית חכם היית יודע כי חכם אינו מבקש משמעות בכל עניין. הפרי טעים ומהנה ואין צורך לחקור בכך. די בזאת. ועכשיו הנח לי לאכול אותו וליהנות ממנו בשקט.”
הסיפור הזה הזכיר לי כמה דברים חשובים, כי גם כשג’ושו שותק וממלא פיו פרי אפשר עדיין ללמוד ממנו:
ליהנות מהרגע
לא להגזים בניתוחים שלנו ובחקירה
לדעת פשוט להיות
להוקיר את הדברים הפשוטים
ג’ושו החכם מסביר לנו שגם מה שנראה כ”כלום” יכול לתת הרבה, הרבה מאוד,
ולפעמים כְּלוּמִינְג זה בדיוק מה שאנחנו צריכים!
מאחלת לכם שתעשו הרבה כְּלוּמִינְג!
אסנת