במסגרת פעילות תרבות בביה”ס, כיתות ה’-ו’ צפו בהצגה “מקובלים” בתאטרון גבעתיים .
ההצגה מספרת על ילד אשר רצה להרגיש מקובל כמו שאר הילדים בכיתתו.
בכדי לזכות בכך, הוא שיחד את הילדה המקובלת והרגיש איך זה “להיות מקובל”
אך בדרך עשה פעולות אשר לא אייפינו אותו. הוא העליב והשפיל את חברו הטוב אשר לו היה מקובל.
לבסוף האמת התגלתה וכל הילדים הסתובבו ושיחקו יחד.
לדעתי ההצגה הייתה צפויה ובאופן אישי לא סקרנה אותי במיוחד.
הייתי שמחה אם העלילה הייתה מחוץ לתבנית הבסיסית, לפיה בהתחלה המצב לא טוב, ואז הוא מחמיר ולבסוף הכל מסתדר והופך להיות טוב ויפה.
בעיניי היה חשוב להבהיר כי לא תמיד בחיים הכל מסתדר כמו שרוצים, והרבה פעמים צריך להתאמץ ולמצוא פתרונות שונים כדי לפתור את הבעיה.
מה שכן, ניתן ללמוד מההצגה לקח חשוב:
עדיף חבר לא מקובל טוב שאתה נאמן לו והוא נאמן לך, מאשר “חבר” מקובל שאתה נאמן לו ומעריץ אותו והוא לא מתייחס אליך באותה מידה.