במסגרת שבוע שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות שמצוין בעולם כולו, הפעם על דגש בהשתלבות במרחב הציבורי, דיברו ולמדו על קבלת ועזרה לאחר.
במקרים רבים, גם אם מבינים את הצורך, מרגישים מרוחקים, כאילו שזה סיפור מנותק ולא קשור אלינו. על מנת לגרום להבנה עמוקה יותר של הנושא צריך לדעתי חוויה מסוג אחר, של היכרות והתנסות.
ואכן כך היה בהרצאתה של הגב’ יעל גרץ:
יעל הסובלת ממחלה גנטית נדירה, נכה שיושבת על כיסא גלגלים ומוגבלת ביותר בגופה, סיפרה לילדים על חייה. ילדי כיתות ה’ התכנסו באולם הספורט והקשיבו מרותקים לסיפורה הכנה והמעניין ביותר.
יעל סיפרה את הקורות אותה החל מילדותה ועד היום, שהיא משמשת כקול לרבים מהזקוקים לכך.
סיפרה על הקשיים, שיתפה על חבריות ולימודים, על ההרגשה להיות אחרת. יעל בקשה לשבת על כיסא רגיל ולא על כיסא הגלגלים שלה ולדבר ללא מיקרופון כדי להפוך את החוויה של התלמידים המקשיבים לישירה וללא תיווך. כך בקולה שיתפה בקול לא מאוד חזק את סיפור חייה, ניכר שכולם באולם התרגשו מאוד ממה ששמעו. בסוף גם ענתה על שאלות התלמידים, רובם נשארו אפילו אחרי הצלצול להפסקה, כדי לברר עוד ועוד ממה שעניין אותם. אין לי ספק שההשפעה הייתה גדולה על השומעים ובפעם הבאה שיתקלו במישהו עם מוגבלות יחושו אמפטיה ולאו דווקא רתיעה.
יעל כתבה מספר ספרים, סיפרה “אהבה על גלגלים” הפך לרב מכר.