אומרים שלוש או שלושה? כנראה בשביל זה יש את יום השפה (וגם את המורות לשפה).
בחודש ינואר חגגנו את יום השפה העברית.
ברחבי בית הספר היו תחנות ופעילויות שקשורות לשפה.
את התחנות הפעילו חברי ועדת השפה של בית הספר, אלו נציגים מכיתות שונות בהובלת רותם המורה.
דיברתי עם כמה מורים ועם נציגי ועדת שפה:
שאלתי את המורה רותם שהובילה וארגנה את הפעילות בבית הספר, מהיכן ההשראה לקיים יום כזה?
רותם הסבירה שרצתה לחגוג את השפה העברית, להעשיר את השפה בדרך יצירתית וכיפית ולחשוף את ילדי בן גוריון לכל הדברים המקסימים שיש בשפה שלנו.
שאלתי את המורה דנה וינטורה עמית, מדוע חוגגים את יום השפה? דנה ענתה: כדי שתלמידים יחשפו לשפה בצורה חווייתית.
את רוית לניאדו שאלתי מה בדיוק עושים ביום הזה? והיא ענתה: לומדים על השפה העברית דרך משחקים. בעיקר אני אוהבת שלומדים את השפה בצורה מעניינת.
המנהלת דנה חדד ערן סיפרה שבעיניה הדבר החשוב ביום זה הוא לחגוג ולשמוח עם השפה העברית שמצד אחד מאוד עתיקה ומצד שני יומיומית.
נשמע שהמורים והמנהלת אוהבים השפה ואת הפעילויות, אבל מה לגבי התלמידים?
ראיינתי את נציגי ועדת שפה: אגם מונדזק מכיתה ה2 ואת ליאור שליק מכיתה ה1 שהפעילו חלק מהתחנות עבור ילדי בית הספר.
הן סיפרו שהייתה להן חוויה מאוד טובה והיה מאוד כיף להדריך ילדים אחרים, ולקבל אחריות לידיים שלהן ושל החברים שהדריכו ביחד איתן.
הן הפעילו תחנות שונות כמו: אמת ושקר, המורה במסיכה ואל תשים מכשול בפני עיוור.
אגם תיארה את התחנה “אמת ושקר”, בתחנה הציגו לתלמידים 2 משפטים והם היו צריכים לנחש איזה מהמשפטים הוא אמת ואיזה שקר.
התחנה “המורה במסיכה” שיתפה גם את המורים בפעילות, מורים התחפשו באופן שונה והקריא קטע מספר, התלמידים היו צריכים לנחש מיהו המורה המסתתר מתחת למסיכה ומאיזה ספר הקריא. רותם המורה ציינה שזו הייתה תחנה מאוד מצחיקה ומהנה ואף חשפה את הילדים לספרים חדשים שלא הכירו.
יחד זאת אחת מן המפעילות ציינה שבסיום הפעלת התחנה הרגישה מותשת וצרודה, כיון שהיו בקבוצות גם ילדים שלא כיבדו ולא הקשיבו לה אבל כשסיימה הרגישה מאוד גאה בעצמה על ההצלחה במשימה.
לסיכום- ילדי בית הספר נהנו ללמוד בדרך של משחקים, המפעילים עבדו קשה אך נהנו והתגאו בהצלחה שלהם, והמורים והמנהלת מעודדים שימוש נכון בשפה היפה שלנו.
ניפגש ביום השפה הבא.