מקבץ של חפצים (המונח לרוב על שולחן או מדף) המסודר על ידי האמן במטרה לצייר אותו, או כפי שניסח זאת מיכאל הנדלזלץ: “איזה אי-סדר מקרי ומאורגן שיד הצייר מקפיאה אותו באשליה מצוירת של המציאות.
לרוב אלו חפצים הקשורים לפנים הבית, חפצים מהמטבח כמו כלים, בקבוקים, אגרטל עם פרחים או קערה עם פירות. המונח ‘טבע-דומם’
Still-life מתורגם מצרפתית’Nature-Morte’ – מושג המתייחס לחפצים מצוירים אשר נחתם בצרפת רק ב- 1780, אך כז’אנר מופיעים ציורים עצמאיים מתחילת 1600,
הרבה לפני שהתייחסו אליו מבחינה תיאורטית. בצרפת ובהולנד של המאה ה- 17 מתפתחים בתוך הז’אנר ציורי הואניטס (ואניטי – חסר משמעות)
בהם נקשרת לחפצים משמעות פילוסופית דתית לפיה כל החפצים היפים, החיים, הפורחים והמרנינים את החושים הם בבחינת אשלייה חולפת ותו לא.
התבוננו בשיעור אמנות על ציורי חפצים שצויירו בידי אמנים מפורסמים.
התנסנו במעברי אור וצל ע”י עפרונות גרפיט ופחם , ליצירת אשלייה תלת מימדית.
שילבנו חומרים שונים בעבודה, כגון צבעי מים ומכחולים.