בוקר טוב לתלמידים, להורים ולכל צוות בית הספר היקר,
שמי דיקלה נחשון, אמא של ארבל מכיתה ו1, תמרי מכיתה ד2 וירדן שמתחילה את שנת הלימודים הראשונה שלה היום.
ברוכים הבאים, הגעתם לבית הספר בן גוריון, בו לכל ילד יש מקום. בית הספר קטן בגודלו ולכל ילד מקום גדול משלו. הצוות והמורים באהבה את ילדינו מקבלים. מחכים עם חיבוק ענק לכל ילד, עובדים יחד כמו מכונה משומנת, לא מרגישים שהם צריכים לתקן את הילדים או להעביר עוד שיעור… הם רק שמחים בחלקם שהפקדנו את ילדינו בידם. ראיתי מהחלון בבית שלי את האור בחלונות בית הספר דולק. עד אתמול כולם היו פה: התרוצצו ועבדו, וילונות תלו וכיתות קשטו, העבירו בית ספר שלם לשיטת ישיבה חדשה וייחודית, כל כיתה נראית ממש כמו כיתת בוטיק! זה הצוות המדהים שיש לנו פה. אלו המורים שיקבלו את ילדינו. שמחים על הזכות ללמד ולעשות. כל השנה מלאה בעשייה וחוויות. אלו אנשי הצוות שיהיו אתכם לאורך השנה, ירגיעו אם לילד תכאב הבטן או סתם אצלם בהמתנה… והכל בניצוחה של כרמית המנהלת היקרה. בזכותה זה קורה, בזכותה זה קרה ודלתה תמיד פתוחה. תמיד דואגת לקהילה – לקהילת בן גוריון. את שלוש בנותיי אני מפקידה כאן עם חיוך ולא , לא כי נגמר החופש (טוב, אולי גם). אני רואה אותן הולכות בכל בוקר לבית הספר ויודעת שהן בידיים הכי טובות שאפשר לבקש, הן בבית. אני רוצה לסיים בקטע ממאמרו של יוסי שריד “ילד שלי מוצלח” המסתיים במילים: “שנת לימודים חדשה נפתחת” – “בלכתכם ליום הורים, אמא ואבא יקרים, בקשו מהמורה יפה סליחה, נשקו את ידה בהכרת טובה, ניתן להסתפק בלחיצת יד. כדאי לכם לנסות פעם, כי מורה מחובקת היא פחות מאובקת ויותר מחוזקת”. בהצלחה לכולם וברוכים הבאים למשפחת בן גוריון.